החיים החברתיים של ילדים עם הפרעת קשב

יובל (שם בדוי), תלמיד כיתה ד', ילד רגיש ונבון עם הפרעת קשב. בכל יומיים חוזר מבית הספר עם סיפורים לא נעימים, כל הפסקה היא שדה קרב. פעם אחת לא משתפים אותו, בפעם אחרת לא מקשיבים לו ולא משחקים את המשחק שהוא רוצה, כועסים עליו ואינו מבין מדוע. לעיתים הוא מעורב בריבים אלימים. גם אחה"צ, חברים פחות מזמינים אותו ופחות נענים להזמנה שלו. למה? איך זה הגיוני שהילד המקסים והרגיש הזה סובל כל כך בבית הספר?

"רק עלי כועסים", "לא שיתפו אותי", "אין לי חברים"... ילדי קש"ר (קשב וריכוז) רבים חווים קושי בפן החברתי. לא כולם כמובן, זה לא מחייב, עם זאת קשיים חברתיים נוכחים בשכיחות גבוהה לצד הפרעת הקשב. נשאלת השאלה- למה? וכיצד ניתן לעזור לילדינו? שכן, הפן החברתי חשוב לא פחות מהלימודי, ליכולת של הילד להשתלב בחברה יש השפעות משמעותיות ואורכות טווח על חיו.

מיומנות חברתית היא היכולת של אדם לתקשר ולקיים אינטראקציות חיוביות עם אנשים אחרים. נדרשת היכולת להבין ולפרש רמזים חברתיים, להביע רגשות בצורה מתאימה, להבין כי לאחר רגשות\תחושות\דעות שונות משלי, לנהל קונפליקטים ומערכות יחסים בצורה בריאה. היכולות הללו מתחילות להתפתח עוד בינקות וממשיכות להשתכלל לאורך חיינו.

כדי להבין איך אפשר לעזור לילדינו ראשית צריך להבין מאיפה נובע הקושי. איפה זה פוגש ילדי קש"ר (קשב וריכוז)? כמו בכל תחום בחיים הפרעת הקשב נוכחת גם בקשרים החברתיים שאנו מנהלים עם הסובבים אותנו.  ילדי הקש"ר חווים אתגרים משמעותיים בתחום המיומנויות החברתיות, הנובעים ישירות מהמאפיינים של ההפרעה.

היעדר הקשב משפיע על היכולת לעקוב אחר שיחות ולהבין רמזים חברתיים. חלק משמעותי מהתקשורת כולל רמזים, תקשורת לא מילולית וחוקים חברתיים לא כתובים. לעיתים בשל היעדר הקשב, ילדי קש"ר עלולים לפספס אותם. ישנו קושי להקשיב לאחרים ונטייה להתפרץ לדבריהם.

האימפולסיביות עלולה להוביל את הילד לפעול ללא מחשבה על ההשלכות, לקושי בהמתנה לתור, להתפרצויות לא מתאימות או להתנהגות שנתפסת כחודרנית על ידי חבריהם. ההיפראקטיביות, עשויה לגרום לקושי בהשתתפות בפעילויות חברתיות שקטות או ממושכות. כמו כן, תנועתיות היתר עלולה להפריע לשאר החברים. אלו מעוררים אנטגוניזם בקרב חבריהם שמפרשים את ההתנהגות כתוקפנית ולא מכבדת.

הקושי במעברים שמאפיין גם הוא את ילדי הקש"ר עלול להשפיע, אחרי הצלצול תוך שניות הילדים מוצאים את עצמם בחצר בית הספר משחקים, ילדי הקש"ר לא תמיד מצליחים לעמוד בקצב, עוד לא סיימו להעתיק מהלוח או לאסוף את הציוד וכבר חבריהם עמוק בתוך המשחק.

כתוצאה מכך, ילדי קש"ר עלולים להתקשות ביצירה ובשימור של אינטראקציות חברתיות ובהבנת הדינמיקות החברתיות המורכבות בקבוצת השווים. זה פוגש אותם מידי יום, בבית הספר (בהפסקות, בשיעור החופשי, בעבודה בקבוצות) ומחוצה לו בשעות אחה"צ. כהורים יש לנו השפעה גדולה על המיומנויות החברתיות של ילדינו, במיוחד בגילאים הצעירים. מיומנויות אלו הן המפתח ליצירת חברויות, להשתלבות בחברה ולבניית ביטחון עצמי. כשילדים מתקשים בתחום זה, הם עלולים לחוות תחושות של בדידות ודחייה, מה שעלול להשפיע על מצב רוחם ועל הדימוי העצמי שלהם. יש ילדים שנלחמים, אחרים פשוט מוותרים.

אך אין זה גזרת גורל, יש מה לעשות! עם תמיכה נכונה, הדרכה וסבלנות, ילדינו יכולים לפתח מיומנויות חברתיות ולהשתלב בצורה חיובית בחברה. כהורים, תפקידנו לספק את הכלים והתמיכה הנדרשים, ולחגוג כל התקדמות, קטנה כגדולה, בדרך לפיתוח מיומנויות חברתיות טובות. איך אפשר לעזור?

הטרמה- בלי הפתעות. לפני אירועים 'נפיצים' כגון טיול שנתי, טורניר ספורט, יום הולדת לחבר, ארוחת חג עם בני הדודים- להטרים. מה הולך להיות, מה בדיוק מצופה, מה מותר ומה אסור. למשל ימי הולדת של חברים זה אירוע מורכב ומאתגר, החוקים החברתיים שם שונים מסתם מפגש חברתי אחה"צ, יש המון גירויים, הציפייה גדולה ולעיתים כך גם האכזבה. כדאי להסביר בדיוק מה הולך להיות ומה מצופה מהילד.  

ניתוח- לאחר אירוע חברתי לא נעים, לדבר ולנתח ביחד את מה שהיה. לחכות קצת זמן שהכעס יעבור אך לא יותר מידי, שהאירוע לא ישכח. חשוב לנהל את השיח בצורה נעימה ולהקפיד לא להיות במקום המטיף או השיפוטי. מה בדיוק היה? להבחין בין עובדות לפרשנות. מה יכולנו לעשות אחרת כדי שיהיה יותר נעים? מה אפשר ללמוד מזה?

יצירת אינטראקציות חברתיות- בגיל צעיר אנו יכולים לסייע לילדינו וליצור עבורם מפגשים חברתיים, להזמין אחה"צ חברים, לקבוע בפארק או בבריכה ויותר חשוב מכך- חוגים. כל מפגש כזה הוא הזדמנות ללמידה, מאפשר לנו להתבונן וללמוד על ילדינו ולילדינו ליצור ולהעמיק חברויות, להרחיב ולהעמיק את המעגל החברתי, להתמודד עם קונפליקטים במקום הבטוח והנוח שלהם, ולהתנסות במצבים חברתיים שונים.

חיזוק הכישורים- האתגרים של ילדי קש"ר הם יומיומיים. הם נמדדים תחת זכוכית מגדלת בבית הספר ומקבלים תזכורת יומיומית לחולשותיהם. תפקידינו כהורים הוא לאתר את החזקות שלהם ולשים עליהן זרקור. במה הילד טוב? במה יש לילדה כישרון? ולהעצים! הילד ספורטיבי, מצוין! לרשום לחוג כדורגל עם החברים מהכיתה. הילדה יצירתית? חוג אומנות, לתלות את היצירות ברחבי הבית! העצמת הילדים תוביל להעלאת הביטחון שלהם ולשיפור הדימוי העצמי, חוגים ותחומי עניין משותפים הם דרך מעולה ליצירת אינטראקציות חברתיות ולהרחבת המעגל החברתי. החברים מחוג הכדורגל ישחקו ביחד גם בהפסקה בבית הספר.

עזרה חיצונית- ישנם מצבים בהם הקושי מורכב ונדרשת עזרה חיצונית. אל תחכו שהמצב יהיה גרוע או שיקרה משהו מיוחד, הקדימו תרופה למכה וחשבו על אפשרויות שונות במטרה לעזור לילדיכם. התחילו בבית הספר, שתפו את המחנכת והיועצת. למחנכת כוח עצום, היא יכולה לתת לילד תפקיד בכיתה, לחבר אותו תוך כדי שיעור לקבוצת ילדים, לשקף לכם את מצבו החברתי, להמליץ עם מי כדאי להפגיש אותו בשעות אחה"צ ובמקרים מסוימים אפילו למנוע בריונות. לצד סיוע מבית הספר חשבו כיצד אתם יכולים לסייע בבית, יש היום מגוון מענים- הדרכת הורים, קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות, CBT, טיפול רגשי ועוד. את הטיפול המדויק יש לבחור בהתאם לצורך ולמצב של הילד. שימו לב שיש מגוון מאוד רחב של מטפלים ומענים, חשוב לפנות לאנשי מקצוע מומחים בתחומם.

יש שאלות? התלבטויות? מוזמנים להתייעץ איתי.

סתו סנדיוק כחלון, M.A

מדריכת הורים, מאבחנת דידקטית ומומחית בתחום ההוראה המתקנת ובהקניית אסטרטגיות ארגון ולמידה לתלמידים ליקויי למידה ובעלי הפרעת קשב וריכוז.