שעורי בית - ממכשול להזדמנות לצמיחה

שעורי הבית מעוררים אצל ילדים רבים אי-נוחות, תסכול ואפילו עצבים. גם ההורים לא תמיד אוהבים את שעורי הבית, ושוכחים לפעמים ששעורי הבית מיועדים לילדים ולא להם. נושא שעורי הבית עלול לעורר מחלוקות בבית והוא מקור ללא מעט ריבים. מצד שני, אי אפשר לוותר עליהם, ילד שלא עושה שיעורי בית מגיע לא מוכן לשיעור, עלול לחוות תחושת 'תלישות' ולקבל תגובה שלילית מהמורה.

גילוי נאות, אינני בעד כמויות של שעורי בית, בטח שלא במקצועות שאינם מקצועות ליבה. ילדינו יושבים ולומדים 5-6 שעות ביום וממש אין צורך להעמיס עליהם גם בבית (לא עליהם, ובמיוחד לא עלינו - ההורים). עם זאת, לשעורי הבית חלק משמעותי בלמידה, תלוי כמובן באיזה מינון ובאיזה מקצוע. למשל בשלבי רכישת הקריאה, תרגול מיומנויות גבוהות יותר של הבנת הנקרא, שליפת עובדות יסוד בחשבון וכו', כל אלו דורשים תרגול מאסיבי ולא תמיד די בשעורים בבית הספר. יש ילדים שצריכים יותר תרגול, גם בבית על מנת להטמיע את המיומנויות החשובות האלה שבלעדיהן עלולים להווצרים פערים במקצועות הליבה.

הבעיה מתחילה כשיש התנגדות של הילד (לפעמים בצדק) ואז השעורים הופכים ל'שעורים להורים'. ברגע שהילד מתנגד, לא רק שלא משיגים מטרות דידקטיות והשעורים לא מקדמים מבחינה לימודית, אלא שבדרך גם פוגעים ביחסים עם הילדים, בתחושת המסוגלות ובמוטיבציה של ילדינו ללמידה. אז איך אפשר בכל זאת להפוך את שעורי הבית לחוויה יותר נעימה? לעודד את ילדינו לעשות אותם בעצמם בלי מלחמות? אולי אפילו להפיק מהם תועלת? קבלו כמה טיפים!

שגרה - מכירים את זה שנזכרים בשעורי הבית רגע לפני השינה, או בבוקר לפני היציאה לבית הספר? מנהלים משא ומתן בכל יום שיש שיעורי בית מתי לשבת? אם מכניסים לשגרה זמן קבוע לשעורי בית או לתרגול, נמנעים מ'הפתעות'. לא די בזמן קבוע, חשוב גם לבחור פינה נעימה, שקטה, פנויה עד כמה שניתן מגירויים אחרים. יש להעביר את האחריות לילדים, אנחנו נוכחים ונעזור לפי הצורך אבל השעורים הם שלהם ולא שלנו. אנחנו רוצים לעודד את ילדינו לעצמאות ולא שיפתחו בנו תלות.

הגבלת הזמן - זכרו, ילדינו חזרו מכמה שעות ארוכות בבית הספר, ייתכן שהם עייפים, יכול להיות שעבר עליהם יום לא פשוט. במיוחד עבור ילדים המתמודדים עם קשיים לימודיים או רגשיים. הבית הוא המקום הבטוח והנעים שלהם וכך אנו רוצים שזה יישאר. לכן, מגדירים זמן סביר, כל ילד בהתאם ליכולותיו, קבוע בכל יום, בו יושבים על שעורי הבית\תרגול. חשוב שהילד יהיה מודע לזמן, לפעמים הילד רואה את המשימה כהרבה יותר גדולה ממה שהיא בפועל ואף מאבד תחושת זמן. אפשר להשתמש בטיימר\שעון חול. ניתן גם לקבוע מראש הפסקת רענון של כמה דקות. כך נוריד את הלחץ של ילדינו. מה שנספיק - נספיק, העיקר שבמשך הזמן שנקבע נעשה את המיטב. חשוב, חשוב, חשוב - ששעורי הבית לא יבואו על חשבון פעילות כיפית אחרת, שלילדינו לא תהיה תחושת פספוס, לא על חשבון זמן איכות משפחתי, חוגים או מפגשים חברתיים.

מינון- לא נעמיס כמות לא הגיונית על הילד, נתחשב ברמתו וביכולותיו. כמו בכל עניין, מומלץ לשתף את הצוות המקצועי בבית הספר בקשיים, בין אם את המחנכת או מורה מקצועית, ובמקרים מסוימים גם יועצת. יחד ניתן להחליט על מינון נכון ומתאים לילדינו. למשל במתמטיקה, אם הילד חווה קשיים ושעורי הבית לוקחים זמן רב ומתסכלים, אפשר לבקש מהמורה להפחית עבורו את הכמות - למשל במקום עשרה תרגילים שיפתור חמישה, אבל יעשה אותם באופן הטוב ביותר שהוא מסוגל. באותו אופן אפשר להחליט על תרגיל כן \ תרגיל לא וכד'. כמובן, חשוב לעשות את זה בשיתוף ובתאום מול המורה. כך נאפשר לילדינו להשקיע באופן שיהיה יעיל עבורם ולחוות חווית הצלחה. כמובן חשוב תמיד לחזק אותם על המאמץ שהשקיעו ועל הישגיהם.

התאמה- בבית הספר מתרחשת למידה דיפרנציאלית, כלומר מותאמת לרמתו של התלמיד על כמה שניתן בכיתה הטרוגנית. אין טעם לתת לילד שיעורים שלא תואמים את רמתו, אם קיים פער משמעותי בין הרמה של הילד לבין המשימות שניתנות לו בשיעורי הבית - שתפו את הצוות החינוכי בבית הספר, חישבו ביחד איך ניתן לבצע התאמות. לעיתים הילד זקוק רק לתומך זיכרון כדוגמת לוח הכפל, במקרים מורכבים יותר יש להתאים חומרי הוראה רלוונטיים (כמו חוברות ייעודיות או משימות תואמות את רמת הילד). זה עובד גם בכיוון ההפוך כמובן, ילד שמאוד מתקדם מכיתתו ניתן להתאים לו משימות מאתגרות. חומר מותאם יאפשר לילידנו לצבור חוויות הצלחה, יקדם אותם מבחינה לימודית ויתרום לתחושת המסוגלות והמוטיבציה שלהם.

לסיכום, אין צורך להילחם עם ילדינו על שיעורי הבית, לרוב לא נשיג כך שום מטרה דידקטית וגרוע מכך המריבות הללו עלולות לפגוע ביחסים שלנו איתם. מצד שני לא צריך לוותר עליהם, אפשר להתאים אותם. לתת לילדינו להתמודד בהתאם ליכולותיהם, לצייד אותם בכלים הדרושים להם, לאפשר להם לחוות הצלחות קטנות ולחזק אותם מבחינה לימודית וחשוב לא פחות- מבחינה מנטלית. שיהיה בהצלחה.

יש שאלות? התלבטויות? מוזמנים להתייעץ איתי.

סתו סנדיוק כחלון, M.A

מדריכת הורים, מאבחנת דידקטית ומומחית בתחום ההוראה המתקנת ובהקניית אסטרטגיות ארגון ולמידה לתלמידים ליקויי למידה ובעלי הפרעת קשב וריכוז.